בדקות הראשונות

• 1. עוצרים בבטחה, מדליקים מהבהבים, לובשים אפוד זוהר. נפגעים? מתקשרים 101 (מד"א) ו-100 (משטרה).
• 2. יש נפגעים — לא מזיזים את הרכב, אלא אם שוטר מתיר או כדי לעזור לפצועים. נזק בלבד והרכבים חוסמים את הכביש — מצלמים מהר ומפנים לשוליים, ואז מחליפים פרטים.
• 3. מצלמים הכל: זווית רחבה של הזירה משני צדדים, סימני בלימה, תמרורים, ואז כל נזק מקרוב. גם את הרכב השני.
• 4. מצלמים מסמכים של הצד השני: תעודה מזהה, רישיון נהיגה, רישיון רכב, תעודת ביטוח חובה. החוק מחייב להציג אותם ולאפשר להעתיק. לא מסתפקים ב'אני אשלח לך'.
• 5. שם, כתובת, טלפון, מספר רישיון נהיגה ומספר רכב של הצד השני, ושם וכתובת של בעל הרכב אם זה לא הנהג — ושל עדים, אם יש.

מה לא עושים

• לא מתווכחים על אשמה ולא חותמים על כלום בזירה. גם 'סליחה' או 'זו אשמתי' יכולים להתפרש אחר כך כהודאה.
• לא מסכימים ל'נסדר בינינו בלי ביטוח' לפני שרואים הצעת מחיר משמאי. נזק שנראה קטן מבחוץ יכול לעלות פי כמה כשמפרקים.
• לא נותנים לגרר 'שהגיע במקרה' לקחת את הרכב — קוראים לגרר של הביטוח שלכם.

בשעות הבאות

• 6. מודיעים לחברת הביטוח מיד (כך קובע החוק; הודעה באיחור עלולה להקטין את הפיצוי).
• 7. שמאי מורשה — מהביטוח או עצמאי מרשימת משרד התחבורה.
• 8. משטרה: בתאונה עם נפגעים — מודיעים מיד, בדרך המהירה ביותר. פגעתם ברכב חונה או ברכוש ואין שם אף אחד — משאירים פתק עם הפרטים ומודיעים למשטרה תוך 24 שעות. גם אם הצד השני ברח או אין לו ביטוח — מתלוננים.
• 9. שומרים את כל הקבלות: גרר, מונית, רופא.
• 10. לא מתקנים לפני שהשמאי ראה.

ערכת התאונה של קל־קאר צ׳ק

העמוד 'ערכת תאונה' מרכז את כל זה: כפתורי 100/101, צילום עד 6 תמונות נזק, צילום רישיונות וביטוח של שני הצדדים, פרטי הפוגע והנפגע, מיקום GPS — והכל נשמר במכשיר שלכם בלבד ונשלח בלחיצה לביטוח או לוואטסאפ. כדאי לפתוח אותו פעם אחת עכשיו, כשרגועים, כדי שיהיה מוכר ברגע האמת.

לערכת התאונה