מקיף וצד ג': אין מחיר מפוקח, ולכן אין מחשבון רשמי. הכלל הפשוט: מבקשים 3 הצעות — אחת מחברה ישירה, אחת דרך סוכן, ואחת מהחברה הנוכחית. בדוח קל־קאר צ׳ק של כל רכב יש הערכת עלות ביטוח שנתית בתוך "עלות האחזקה", כדי שתדעו אם ההצעה שקיבלתם סבירה.
לכל חברת ביטוח יש דף שבו מקלידים את מספר הרכב הפוגע ותאריך האירוע ומקבלים תשובה אם הרכב היה מבוטח אצלה באותו יום. לא יודעים באיזו חברה? עוברים על הרשימה — לוקח דקה. אם באף אחת אין ביטוח — פונים לקרנית.
לא לחדש אוטומטית. ההצעה של השנה שעברה כמעט תמיד יקרה יותר מהצעה חדשה — מבקשים 3 הצעות, כולל מחברה ישירה אחת.
לבדוק את שווי הרכב בדוח קל־קאר צ׳ק. מקיף על רכב ששווה 15 אלף ₪ עם השתתפות עצמית של 3,000 ₪ — כנראה לא משתלם; צד ג' מספיק.
נהגים: לצמצם ל'נהג נקוב' או 'מעל גיל X' מוריד מחיר. להוסיף נהג צעיר מעלה משמעותית — אבל לתת לו לנהוג בלי לרשום אותו = אין כיסוי.
השתתפות עצמית: גבוהה יותר = פרמיה נמוכה יותר. לבחור סכום שתוכלו לשלם בלי לחשוב פעמיים.
כיסויים נלווים: רכב חלופי, שמשות, גרירה, הרחבת צד ג' לרכבי יוקרה — כל אחד עולה. לוקחים רק מה שצריך.
מיגון: אימובילייזר / איתוראן שהחברה דורשת — בלי זה, במקרה גניבה עלולים לא לשלם. לוודא שמה שרשום בפוליסה באמת מותקן.
תאריך: תעודת החובה נכנסת לתוקף רק אחרי תשלום. לא לחכות ליום האחרון — ולשמור תזכורת בתיק הרכב.
החברה לא משלמת? יש למי לפנות
רשות שוק ההון — הגשת תלונה על חברת ביטוח ↗ — כשחברת ביטוח לא משלמת או מתמהמהת — פנייה לרשות המפקחת. וכשקונים רכב יד שנייה — בקשו מהמוכר את דוח התביעות של הרכב (INFOCAR) והעלו אותו לדוח קל־קאר צ׳ק לפירוש אוטומטי. איך משיגים אותו.
קל־קאר צ׳ק אינה סוכנות ביטוח ואינה ממליצה על חברה מסוימת. שמות החברות מובאים לזיהוי בלבד; המידע כללי ואינו ייעוץ ביטוחי. התנאים המחייבים הם אלה שבפוליסה.