הטסט מתקרב? ככה עוברים בפעם הראשונה

מדליקים הכול — נמוך, גבוה, איתותים, חירום, אורות בלם (מישהו דורך ואתם מסתכלים, כולל אור הבלם השלישי), רוורס, ערפל ותאורת הלוחית האחורית.

פנס שרוף הוא הסיבה מספר אחת לכישלון — ותיקון של דקה בחנות לרכב.

עומק הסוליה חייב להיות מעל 1.6 מ"מ (סימני הבלאי בתוך החריצים צריכים להיות מתחת לפני הגומי). בלי סדקים או בליטות בדופן. לנפח לפי המדבקה בדלת הנהג. גם הרזרבי נבדק.

צמיג שחוק או סדוק נפסל במקום. צמיגים מעל 6 שנים (4 הספרות על הדופן: שבוע ושנה) — בוחנים מחמירים.

בלם היד מחזיק את הרכב בשיפוע? בבלימה הרכב לא מושך לצד ולא רועד בהגה? אין ציוץ מתכתי? מפלס נוזל הבלמים בין המינימום למקסימום.

במכון מודדים את כוח הבלימה בכל גלגל — הפרש גדול בין הצדדים או בלם יד חלש = כישלון.

אחרי ההתנעה כל הנורות צריכות לכבות. נורת מנוע, ABS, כריות אוויר או בקרת יציבות שנשארות דולקות — לתקן לפני.

נורת תקלה דולקת היא כישלון כמעט אוטומטי, גם אם הרכב נוסע מצוין.

המגבים מנקים בלי פסים ובלי לקפוץ, הגומיות שלמות, המתזים מגיעים לשמשה והמיכל מלא.

סדק בשדה הראייה של הנהג או מראה שבורה — פסילה. שבב קטן בצד — בדרך כלל עובר.

כל חגורה נמשכת, ננעלת ונפתחת. הצופר עובד. כל הדלתות נסגרות ונפתחות מבפנים ומבחוץ.

אחרי חניית לילה — מסתכלים על הרצפה. שמן (שחור/חום) או נוזל קירור (צבעוני ומתוק) = לתקן לפני. מים מהמזגן בקיץ — תקין.

הבוחן מרים את הרכב ורואה כל נזילה.

חופש גדול בהגה, נקישות במהמורות או בולם זעזועים "מזיע" (רטוב משמן) — לבדוק במוסך. הרכב צריך לנסוע ישר כשעוזבים רגע את ההגה.

בלי עשן שחור, כחול או לבן סמיך בהאצה, ובלי אגזוז רועש או חור במפלט.

בטסט מודדים את הפליטה במכשיר — רכב שלא טופל זמן רב עלול לחרוג.

שתי הלוחיות שלמות, קריאות, מוארות מאחור ולא מוסתרות במסגרת או בוו גרירה.

משלמים באתר הממשלתי לפני הטסט. בלי אגרה משולמת — לא נכנסים. שומרים את האישור בטלפון.

המקורי או עותק מודפס. אם הרכב לא על שמכם — גם ייפוי כוח או מכתב מהבעלים.

מי שמביא את הרכב חייב רישיון נהיגה בתוקף.

המכון בודק שיש פוליסת חובה בתוקף ליום הטסט. אם היא מסתיימת — לחדש לפני.

מפנים את תא המטען (הבוחן צריך לראות את הרזרבי) ומנקים — בוחן רשאי לסרב לרכב מלוכלך מאוד.

הטסט כולל נסיעה ומדידות עם מנוע פועל.